#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה אלו הם?<br>2. מנלן?<br>3. למאי נפק""מ המספר חמשה לאפוקי מאי?"	"1. א. החרש ב. והשוטה ג. והקטן ד. והתורם את שאינו שלו ה. עובד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות שאינו יכול להיות שליח שדין שליחות נלמד מ""כן תרימו גם אתם"", גם לרבות שלוחכם, אבל מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית<br>2. כתוב ""דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו"". ומזה לומדים אל בני ישראל - פרט לנכרי, מאת כל איש - פרט לקטן, [ולא מאשר ידבנו לבו שמגיל 12 יכול כבר לנדב] אשר ידבנו לבו - פרט לחרש ושוטה שאין בהם דעת להיות נודבין. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - פרט לתורם שאינו שלו. <br>3. למעוטי הא דא""ר יהודה לקמן קטן שלא הביא שתי שערות תרומתו תרומה קמ""ל דאין תרומתו תרומה:<br>4. רע""ב - המאבד מה שנותנים לו קרוי שוטה"	ששה סדרי משנה/זרעים/תרומות/פרק א/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. חרש המדבר ואינו שומע האם יכול לתרום? והטעם?<br>2. מי הוא החרש שדברו חכמים תמיד?<br>3. האם יש יוצא מהכלל (רע""ב)?"	"1. לא יתרום לכתחלה דצריך להשמיע לאזנו כשיברך ואם תרם תרומתו תרומה <br>2. חרש שדברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר כלומר שנולד חרש ממעי אמו, וכיון שלא שמע מעולם מה שמדברים לו א""א לו שידבר<br>3. לאו כללא הוא, דבריש חגיגה תני חרש, ומדבר ואינו שומע בכלל, ובפרק מצות חליצה לענין חליצה."	ששה סדרי משנה/זרעים/תרומות/פרק א/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קטן שלא הביא שתי שערות האם יכול לתרום (רבי יהודה, רבי יוסי, המשנה הראשונה)?	"רבי יהודה - תרומתו תרומה הרע""ב אומר שרק בדיעבד, וטעמו דלית ליה לרבי יהודה הך דרשא מאת כל איש פרט לקטן <br>רבי יוסי - אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה שזה הזכר בן י""ב שנה ויום אחד, והנקבה בת י""א שנים ויום אחד. ומאותה עונה ואילך אם תרם תרומתו תרומה. <br>המשנה הראשונה - קטן לא יכול לתרום בשום פנים ואופן <br>והלכה כרבי יוסי"	ששה סדרי משנה/זרעים/תרומות/פרק א/משנה ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מי שיש לו זיתים שחייב להפריש ממנו ויש לו שמן שחייב להפריש ממנו האם אפשר להפריש מהזיתים על השמן?<br>2. כנ""ל בענבים?<br>3. מה הדין אם תרמו (בית שמאי, בית הלל)?"	"1. לא, ונלמד מהפסוק ""כדגן מן הגורן"" שצריך להפריש מהגמור על הגמור ולא משאינו גמור על הגמור <br>2. כנ""ל <br>3. בית שמאי - הרי הוא תרומה על הענבים עצמם או על הזיתים עצמם אבל לא על היין והשמן בית הלל - אין כאן תרומה כלל הואיל ונתכוון גם על השמן"	ששה סדרי משנה/זרעים/תרומות/פרק א/משנה ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שיש לו כרי של פירות טבל האם יכול להפריש מ... והטעם? והמקור?<br>1. לקט שכחה פאה?<br>2. הפקר? <br>3. מעשר ראשון שנטלה תרומתו? ומה החידוש בזה?<br>4. מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו (רע""ב)?<br>5. מעשר שני והקדש שנפדו?<br>6. מן החייב על הפטור או מן הפטור על החייב?<br>7. מן התלוש על המחובר או מן המחובר על התלוש?<br>8. מן החדש על הישן או מן הישן על החדש?<br>9. מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ או מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ?<br>10. מפירות הארץ על פירות שבסורא או להיפך?<br>11. באלו שאסור לתרום אם תרמו מה הדין?"	"1. לא, שזה מתנות עניים וא""א להפריש ממנו <br>2. לא, שכתוב ""ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך"" ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן אבל על הפקר שהם לך ולו אתה חייב ליתן <br>3. לא, והכוונה באופן שהפרישו קודם תרומה גדולה וקודם מירוח שפטור מתרומה גדולה והו""א בגלל שלא הופרש תרומה גדולה ממנו שיכלו לתרום ממנו קמ""ל <br>4. כן, הרע""ב מביא מספרי שדרשו ""כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה"" שאפשר לעשות כל המעשר תרומה אבל אחר שניטל נלמד מהמשך הפסוק ""את מקדשו ממנו"" בזמן שקדשו בתוכו הוא עושה תרומה לאחרים אבל כשאין קדשו בתוכו אינו עושה תרומה לאחרים <br>5. לא, התנא סובר שמעשר שני ממון גבוה ומדובר שהפרישו בעודו שיבולים שלא הופרש ממנו תרומה והקדש מדובר כשהקדיש טבל ומרחו גזבור שפטור מן התרומה אפ""ה א""א להפריש [שלא נפדו ודאי א""א להפריש תרומה שהרי אינו שלו]<br>6. לא, מן הפטור כגון פירות שלא הביאו שליש על החיוב פירות שהביאו שליש <br>7. לא, נלמד מ""והרמותם ממנו"" ולא מן המחובר על התלוש ולהיפך <br>8. לא, פירות שנה זה על פירות משנה שעברה ולהיפך ונלמד מ""היוצא השדה שנה שנה"" [שדה שעושה ב' גרנות בשנה מפרישים מגורן על גורן]<br>9. לא, נלמד מ""וכל מעשר הארץ מזרע הארץ"" <br>10. לא, וכנ""ל <br>11. אין תרומתו תרומה"	ששה סדרי משנה/זרעים/תרומות/פרק א/משנה ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. אלו הם החמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה? והטעם? והגדר?<br>2. מאי קמ""ל במנין?"	"1. א. האילם - ששומע רק נשתתק מחמת חולי ולא יפריש לכתחילה כיון שאינו יכול לברך אבל מי שלא שמע מעולם הרי הוא שוטה ואין הכוונה עליו <br>ב. והשיכור - שאינו יודע לברור יפה וצריך לתרום מן היפה וכתוב ""מכל חלבו את מקדשו"" שיכור הכוונה כל מי שאינו יכול לדבר לפני המלך מחמת שכרותו <br>ג. והערום - שאינו יכול לברך שכתוב ""ולא יראה בך ערות דבר"" ערות דיבור <br>ד. והסומא - שאינו יודע לברור יפה וצריך לתרום מן היפה וכתוב ""מכל חלבו את מקדשו"" <br>ה. ובעל קרי - בזמן התקנה שבעל קרי אסור בדברי תורה אבל היום מותר <br>2. למיעוטי דרבי יהודה דאמר קטן שתרם תרומתו תרומה"	ששה סדרי משנה/זרעים/תרומות/פרק א/משנה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. האם מותר לתרום במדה או במשקל או במנין?<br>2. האם מותר לתרום את המדוד או את השקול או את המנוי?<br>3. האם מותר לתרום בכלי של מדה?<br>4. מה הדין לתרום בכלי של מידה חציו וכדומה?	"1. לא, שכתוב ""ונחשב לכם תרומתכם"" במחשבה אתה תורם [כלומר מאומד] ולא במדה או משקל או מנין [ואע""פ שהפסוק נאמר בתורמת מעשר אם אינו ענין לשם שהרי תרומת מעשר צריך להיות מנוי אחד ממאה תנהו לתרומה]<br>2. כן, כלומר שמודד וכו' ומכניס לתוך ביתו וכשמפריש מפריש מאומד <br>3. אסור שהרואה אומר שבמדה הוא תורם <br>4. מותר שכיון שלא ממלא את הכלי לא נראה שתורם במדה חוץ מבכלי של סאה שחצי ממנו הוא גם מידה"	ששה סדרי משנה/זרעים/תרומות/פרק א/משנה ז		
